אחד הרגעים היותר מרגשים ומשמעותיים בכל חתונה הוא הרגע בו החתן אוחז בידה של הכלה ועונד בחגיגי את הטבעת על אצבע המורה של יד ימין בעידן המודרני, כך מתברר, נדחקת קצת הצידה המסורת היהודית ללכת עם ולהרגיש בלי...
אין ספק שהרגע (לפחות אחד הרגעים...) המרגש ביותר, שלא לדבר על המשמעותי ביותר, בכל חתונה הוא הרגע בו החתן אוחז בידה של הכלה ועונד בחגיגית את הטבעת על אצבע המורה של יד ימין. רובם הגדול של החתנים נעזרים לשם כך על-ידי הרב וחוזרים אחריו: "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל".
האמת היא שהטבעת שמעניק כמתנה החתן לכלה יכולה להיות גם מטבע, גביע או חפץ אחר בעל ערך - "שווה-פרוטה", כפי שנכתב במקורות - אולם כידוע, בעידן המודרני, ללא הבדל בין אשכנזים לספרדים, מקובל שהחתן משתמש בטבעת.
המסורת היהודית אומרת שהחתן צריך לקדש את הכלה עם טבעת פשוטה ועגולה, שהוא עצמו רכש אותה ובכספו בלבד. במילים אחרות: אין כל מניעה לקדש את הכלה בכל חפץ שווהערך - ובלבד שהכלה החסודה תהיה שמחה בערכו.
על פי המסורת היהודית, טבעת נשואים צריכה להיות עשויות מקשה אחת, חלקה וללא ערבוב חומרים. דהיינו: הטבעת חייבת להיות עשויה מחומר אחד בלבד - לרוב עשויה מזהב בצבע צהוב, אך בשנים האחרונות נוספו גם צבעי הלבן והכסף. ושימו לב: על פי המסורת היהודית חל איסור מוחלט על שיבוץ אבנים או יהלומים על גבי הטבעת.
לאיסור הזה יש הסבר ברור וחד משמעי במסורת היהודית ומטרתו היא לא "לסנוור" את עיני הכלה ולהסיט את מחשבתה מהעיקר (הנישואין) אל תפל (ערך הטבעת). הכוונה המסתתרת מאחרי ההלכה הנ"ל היא לא לתת חשיבות יתר לערכה החומרי של הטבעת על מנת להתמקד בערכו המוסרי של המעמד המחייב.
ויש גם סיבה נוספת והיא חברתית. חכמינו זיכרונם לברכה, ביקשו במגבלה שציוו לטשטש עד כמה שניתן את ההבדלים בין עשירים לעניים. במילים אחרות: למנוע מצב בו חתנים בעלי היכולת יוכלו לבטא את עושרם בהענקת טבעת משובצת ביהלומים או אבנים טובות.
סמליותה של הטבעת כוללת בתוכה הן דימוי של הכתרה וכבוד-מלכות והן דימוי של קשירה בכבלי הזוגיות והצטרפות כחוליה בשרשרת הדורות. מעגליותה של הטבעת מסמלת את מעגל החיים, בדומה לסמלים עגולים אחרים, המשמשים בטקסים יהודיים של לידה ופטירה. בכל מקרה, מדובר באקט המסמל את השלמות ומעידה על העובדה שהאישה נשואה.
בימי המשנה והתלמוד עמדה תקופת האירוסין על כשנה. בימי הביניים תקופה זו צומצמה לדקות אחדות בלבד, בעיקר בשל מקרים בהם בחרו חתנים שלא לממש את מחויבותם – כפי שבאה לידי ביטוי בטקס הקידושין-אירוסין - והשאירו את הנשים בעגינות.
מאז התאחדו טקסי הקידושין והנישואין לטקס אחד עם הינומה וחופה כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. בעקבות השינוי הזה הצטמצם גם טקס הקידושין-אירוסין והוא בא לידי ביטוי בהענקת-ענידת טבעת פשוטה שבאה במקום הכסף.
על פי המסורת היהודית רק הכלה מקודשת בטבעת תחת החופה, אך יש כאלה בין החתנים המבקשים לשמור על הצביון המסורתי ובמעמד כיסוי פניה של הכלה הם מעניקים לה גם "בונוס" - טבעת נוספת, טבעת המשובצת ביהלומים או אבנים טובות אחרות.
על פי המסורת החתן אינו מקודש בטבעת במהלך טקס הנישואין-קידושין, אך בעידן המודרני מקובל יותר ויותר שגם הכלה מקדשת את החתן והיא, בדיוק כמוהו, עונדת לו טבעת נישואין.
חוסר בהירות בנושא הביא לכך שלא מעט רבנים אינם מאפשרים הענקת טבעת או טבעות אירוסין על החופה, כדי למנוע הבנה לא נכונה של האירוע. יש אחרים שכן מאפשרים זאת, אולם מקפידים שהדבר ייעשה לפני החופה (למשל בשעת כיסוי ההינומה), או בסוף החופה (לפני או אחרי שבירת הכוס) ולא מיד אחרי הקידושין. בדרך כלל, כך מסתבר, מקפידים רבים מחמירים אלה ללוות את הפעולה במשפט המסביר כי אין מדובר בקידושין הדדיים אלא בהענקת מתנה.
לגבי ענידת טבעות אירוסין בכלל וטבעות בכלל (כולל טבעות נישואין), אין משמעות הלכתית אלא חברתית בלבד. טבעת, גם על יד האיש וגם על יד האישה, מסמלת בחברה את העובדה הפשוטה שהאדם העונד את הטבעת הוא נשוי.
קהילות רבות מוצאות עניין להכריז על כך כדי להדגיש את המחויבות של הצדדים זה כלפי זה, אולם כאמור אין חובה הלכתית לענוד את הטבעת - לא לאיש ולא לאישה.
רצוי להזמין טבעת נשואים לפחות חודש מראש כדי שיהיה ניתן להתאימה למידה הרצויה. כדאי לוודא כי טבעת נישואים מושחלת בקלות מעבר לפרק האצבע התחתון ושאינה צמודה מדי לבסיס האצבע, וזאת על מנת שלא תלחץ טבעת נישואים על האצבע במקרה של שינויי טמפרטורה, המשפיעים על רוחב האצבע.
זוגות רבים מעדיפים לקנות שתי טבעות נשואים זהות, הנעשות בעבודת יד, ייחודיות שאין שני להן. היתרון בזה הוא בגמישות המתאפשרת בשלב העיצוב ובאיכות המוצר המתקבלת בסוף התהליך. זהב שנרקע ועוצב בעבודת יד הוא לעיתים איכותי יותר מאשר זהב שעבר תהליך יציקה וההבדל ניכר בדרך כלל בתוצאה הסופית גם לאחר שנות שימוש ארוכות. ניתן לשבץ טבעת נישואים ביהלומים ואבנים שונות לאחר החתונה.
אם בעבר הגברים היו נרתעים מהמחשבה לענוד טבעת נישואין, בשנים האחרונות יש דרישה לטבעת נישואין מיוחדות בעיצוב אישי לפי טעמו של החתן , בדרך כלל בזהב לבן או פלטינה ולאחרונה אף רחבות יותר ממה שהיה נהוג בעבר.
טווח המחירים של טבעת נישואים נע בדרך כלל בין 500 ₪ ל- 5000 ₪ וחשוב לציין כי דרגת טוהר הזהב של התכשיטים נמדדת ביחידות קארט הנעות בין 9-22 כאשר 24 זו דרגת הטוהר המוחלטת.
• מבחינת הצבע: יש טבעות עשויות זהב צהוב, לבן או אדום, ויש עיצובים שמשלבים בין צבעים.
• אמנם הטבעת צריכה להיות מיקשה אחת, אבלאין בעיה לחרוט או ליצור תבליטים כחלק מהטבעת.
• שלוש טבעות שונות: יש אפשרות שהטבעותיהיו באמת מחוברות ויש עיצובים של שלוש טבעות נפרדות שמשלימות זו את זו. בפועל הרבמקדש על אחת מהן ולאחר החופה מוסיפים את השתיים הנותרות.
• טבעת עגולה, פשוטה ודקה: בדרך כלל שמים על אותה האצבע עםטבעת האירוסין שנותנת את הנוכחות.
• נשיםרבות שרוצות טבעת נישואין משובצת מצאו פתרון יצירתי: להתקדש בטבעת עצמה מתחת לחופה, ולאחר החופה לשבץ אותה באבנים.
מה עם הגבר?
בעבר היה מקובל פחות שגברים יענדו טבעתנישואין, אבל בשנים האחרונות התופעה הופכת להיות נפוצה יותר ויותר. מטבע הדבריםטבעותלגבר הןעגלות ודקות יותר משל האישה. הצבע המקובל יותר הוא זהב צהוב אך גם זהב לבן לא נראהחריג במיוחד.
המחיר
הטבעת חייבתלהירכש בכסף שהחתן הרוויח בעצמו. בעידן שלנוכשהרב שואל אתהעדים האם הטבעת שווה פרוטה - כולנו מגחכים בשקט. טבעת נישואין עגולה ופשוטה עולהמאות שקלים בודדים יחסית, טבעת מעוצבת יכולה להגיע לאלפי ועשרות אלפי שקלים, כך שאתהפן הזה של הטקס אנחנו מקיימים למהדרין.
תחזוקה
כדילשמור על שלמותהטבעת והברק כמובן מומלץ שלא להסתובב עם הטבעת בבית. אם רוצים לנקות את הטבעת אפשרלתת לניקוי והברקה אצל צורף. אפשרות נוספת היא להשתמש "בתרופות סבתא" ולנקות עםאלכוהול או מים עם אבקת כביסה שמרתיחים יחד.
מידת הטבעת
אף אחת מאיתנו לא רוצה להגיעלשבוע של החתונה בלי שהטבעת תהיה מוכנה. כדי למנוע לחצים מיותרים כדאי להגיע מספיקזמן מראש (עדיף מוקדם מידי מאשר מאוחר) וכמובן להקפיד שהטבעת מושחלת בקלות מעברלפרק האצבע התחתון, כדי שלא תלחץ אם האצבעות מתרחבות, במזג אוויר חם למשל.
בכל מקרה אין מה לדאוג - במהלך השנים אם האצבעות מתרחבות אפשר להרחיב אתהטבעת, בדרך כלל כחלק משירות ללקוח או תמורת סכום סמלי.
העיצוב
רובינו רוצותטבעת מיוחדת, משהואישי וייחודי. צריך לקחת בחשבון כי טבעות נישואין עשויות מיקשה אחת בחלקן הפנימי, לא משובצות או מרוקעות, ועשויות ממתכת אחת, אפשר במספר גוונים. למעשה, אין איסורממשי לשבץ את הטבעת באבן, אך רוב טבעות הנישואין הן ללא אבנים.
כשמגיעים לבדוק עיצובים של טבעת כדאי לשים לב למספר פרמטרים שכל אחד מהם יכול היות מיוחדבפני עצמו. אז איך גורמים לטבעת להיראות מדהימה, גם ללא אבן?
• למרות שטבעת היא בדרך כלל עגולה, יש טבעות מרובעות שנותנות מראה שונה ומיוחד ובנוסף הן לא מסתובבות על האצבע ומאדנוחות. בעבר, כך על פי המסורת היהודית, החתונה הייתה מחולקת לשני שלבים שונים, שהיו נפרדים האחד מהשני. השלב הראשון היה הקידושין (או האירוסין) והשלב השני היה שלב החתונה עצמה. בתקופות הקדומות טקס הקידושין-אירוסין (המעמד בו מתחייבים בני הזוג האחד לשני) היה מתבצע בשלוש שיטות: בכסף (במסירה חפץ השווה כסף) בשטר או בביאה.