טל קדם - שמלות כלה

אך סיפורה של קדם מתחיל כמה עשורים לפני כן, בירושלים, עת נולדה לאמא תופרת. כבר בילדותה בקשה מאימה שתלמד אותה את רזי המקצוע, אבל היא לא מצאה זמן פנוי להסברים מעמיקים ורק מדי פעם בפעם העניקה לה הדרכה תמציתית. טל שראתה את אהבתה המקצועית נתפרת מול עיניה לא ויתרה, עלעלה במגזינים בגרמנית "שהיו פעם לתופרות" ולמדה בכוחות עצמה. 

"לא צריך לדעת מה כתוב, היו גזרות ומספרים וזה הספיק, ככה למדתי" היא נזכרת. כבר כשהיתה בת חמש-עשרה תפרה לעצמה את תחפושת פורים ומאז לא הפסיקה. "תפרתי לחברות, תפרתי לחברים ותפרתי לכל מי שביקש. אף פעם לא חשבתי לבקש על התחביב הזה תמורה". גם כשהתגייסה ושירתה ב'מחנה 80' המשיכה לתפור לחברים והצרה את מדיהם של כל חייל וחיילת שרק ביקשו.

כשהשתחררה מצה"ל וחיפשה פרנסה שמעה מחברים את אותה שאלה נשאלת שוב ושוב: "למה שלא תעסקי בעיצוב ובתפירה? הרי את מומחית בזה" עד שהבינה שאהבתה ופרנסתה אחד הם. בתחילה עבדה אצל מעצבים שונים, תפרה בגדי ים, עזרה לעצב בגדי קאז'ואל, לקחה חלק בתפירה ובעיצוב שמלות ערב וצברה ידע וניסיון רב בשלל תחומי העיצוב.

ואז, עשרים ושש שנים מאז נולדה, היא מצאה את עצמה עם סטודיו ראשון משלה, בו תפרה ליצרנים רציניים ובעלי שם, בהתחלה עם תופרת אחת ובהמשך עם צבא תופרות קטן שמנה שש לוחמות בד ומספריים. אולם רק כשראתה שהיא מתעצמת ומוכרת בזכות עצמה החליטה שמעכשיו הבוסים היחידים שלה יהיו לקוחותיה, ופיתחה קו עיצובי משלה לשמלות כלה. 

לראיון איתה הגעתי לרגל יום הצילומים לקולקציית 2019 פרי ידיה. שתי דוגמניות יפהפיות עיטרו את האחוזה היפה גם כך, שעה שקדם בעצמה דאגה לסטיילינג והחזיקה את התאורה לצלם. ברגעים של מנוחה היא מתפנה לראיון איתי ואל מול מבטי המופתע מספרת ש"ככה אני, רוצה לחוות את כל תהליך בלי לשחק אותה דיווה". 

אני טומבוי שלא מתלבשת נשי. אני בכלל מתביישת ללבוש שמלות כי אני מרגישה לא נוח בתוכן, כאילו התחפשתי, ולכן שמלות כלה. כי כל מה שהייתי חולמת ללבוש אבל לא מעזה, אני תופרת לנשים אחרות שכן שמחות להיכנס לשמלות בכלל ולשמלות כלה בפרט. אפשר לומר שדרך שמלות הכלה אני משלימה משהו בתוכי.

לגמרי. הרבה שנים חלפו עד שלמדתי לתמחר את הזמן ואת הכישרון שאני משקיעה בעבודה. בהתחלה תמחרתי רק לפי הבדים והחומרים, ולא חשבתי לרגע שהזמן, ההשקעה והכישרון הם פקטור שצריך לשכלל לתוך עלות העבודה.

ממש לא, אין לי קונספטים לפיהם אני עובדת, אני מאוד גמישה בעבודה, כל קולקציה בנויה מסגנונות שונים כשכל שמלה היא קונספט בפני עצמו, עם רעיון חדש או עם פיסות של רעיונות מעיצובים קודמים. בואי נאמר שהכל לא קונבנציונאלי ויתרה מכך אני תמיד דואגת לעצב כמה שמלות בכל קולקציה שהן הסמל המסחרי שלי, לבישות לחלוטין אך שונות מאוד בנוף וברור שהן שלי וניתן להשיגן רק אצלי כמו שמלת גרייס מ 2016 , שמלת מקיילה מ 2017 ואוברול לוריין מ 2018 וכמובן שבקולקציית 2019 אמשיך במסורת..    

 

לרוב הם שותקים (היא מצחקקת )כי אני משתדלת להישאר נאמנה לראש היצירתי שלי. אני למשל לא הולכת אחרי טרנדים ולא לובשת בהכרח מותגים,אני קונה זארה ופוקס וכל מה שפשוט, נקי ונוח. אבל אין ספק שיש לי כמה שמלות בכל קולקציה שעיצבתי כי זה הטרנד שהיה נכון לאותו זמן. אם זה מה שנשים רוצות וזה מה שהולך אז למה לא? במילא גם בעיצובי הטרנד יש את הטאצ' האישי שלי.

ראשית אין לי מניירות של מעצבת עילית (למרות שהיא בהחלט כבר יכולה להיקרא כך.) אני מאוד אוהבת כלות שמגיעות אלי בלי מטרה מובהקת ומבקשות ממני לעצב להן משהו לפי טעמי האישי, זה מראה שהן סומכות עלי ועל הראש שלי, זה מאוד מחמיא לי וברור שאני לא הולכת לאכזב אותן ויהי מה. כבר קרה שעיצבתי ולא הייתי מרוצה מהתוצאה, אז אני אומרת נשנה, ועובדת על זה עד שאני מגיעה לתוצאה הרצויה והמשמחת.

מצד אחד אני רוצה מאוד להמשיך, להתפתח ולקבל הכרה, אפילו עולמית, ומצד שני פוחדת מזה מאוד, כי אני שואפת להיות עם כל כלה במאה אחוז ולהתייחס אליה ולצרכיה באופן הכי אישי שיש. ברור לי שביום מן הימים אהיה במן צומת ואצטרך להערך מחדש ועד שזה יקרה אמשיך ליהנות מהקרבה והיחס האינטימי שיש לי עם לקוחותי.

נדיבות ואהבה. זה מה שמניע אותי. מישהי אוהבת את העיצובים שלי ורוצה שאעצב לה שמלה? אני פשוט מתרגשת... מתרגשת כל כך עד שבא לי להוקיר לה תודה על כך באמצעות העיצוב שתמיד חלמה עליו. כשזה קורה אני נפעמת בכל פעם מחדש, כי הרי במילא אני עושה ואעשה את מה שאני אוהבת, אז גם לקבל על זה תשלום? 



טיפ? 
תעשו את מה שאתם אוהבים ובתשוקה גדולה ואל תפסיקו ואפילו אם קשה לא לעצור וההצלחה תגיע בגדול!

טל, בואי נדבר על האירוע להשקת קולקציית 2019, מה הולך להיות שם?

השנה החלטתי ללכת ממש על אירוע השקה לכבוד קולקציית 2019 , אני מסתובבת בתערוכות בעולם ומתרשמת מהדרך המכובדת בה הם מציגים את המעצבים ובכל פעם מחדש מלאת פליאה שבישראל זה לא קורה, הרי בעשור האחרון מעצבים ישראלים הפכו לשם דבר בזירה העולמית ולא אגזים אם אומר שהפכנו לבירת שמלות הכלה ועדיין אין כאן תצוגות אופנה , זה הזוי! אז החלטתי להרים את הכפפה ולהיות החלוצה הראשונה .

וזה אכן קרה  ב - 2018\8\29 בשעה 18:00 בערב, בגן האורבני בתל אביב ,אירוע בוטיק שיקי, עם קוד לבוש רשמי (שחור\לבן\אדום) בסטייל מטורף , עם די ג'יי ותצוגת אופנה מרהיבה שתכלול דוגמניות וכלות שלי על המסלול ובשיתוף פעולה עם שגית רביבו מעצבת התכשיטים שתשיק אף היא את קולקציית 2019 שלה על הכלות.