חופות

עודכן בתאריך: 06/02/2019
  |  
102

אפשר לומר שחופה זהו הרגע המרגש ביותר בערב החתונה ועל כן חשוב להקדיש מחשבה מרובה ליצירת חופה לפי טעמכם.
רגע אחד לפני שאת עומדת תחת חופתך למול האחד שיצעד איתך מעתה במסלול חייך, את ניצבת למול האחד שהביא לבריאתך – בורא עולם. אחד הרגעים המרגשים והמחברים ביותר לחווית הנישואין הוא הרגע בו הכלה טובלת במקווה. זהו הרגע בו את מתחברת להוויה הכי פנימית שלך במקום הכי טהור עבורך כאישה יהודיה.

חופות
להשראה, טיפים ייחודיים והמלצות חמות עקבו אחרינו באינסטגרם!

חופות

אפשר לומר שחופה זהו הרגע המרגש ביותר בערב החתונה ועל כן חשוב להקדיש מחשבה מרובה ליצירת חופה לפי טעמכם.
רגע אחד לפני שאת עומדת תחת חופתך למול האחד שיצעד איתך מעתה במסלול חייך, את ניצבת למול האחד שהביא לבריאתך – בורא עולם. אחד הרגעים המרגשים והמחברים ביותר לחווית הנישואין הוא הרגע בו הכלה טובלת במקווה. זהו הרגע בו את מתחברת להוויה הכי פנימית שלך במקום הכי טהור עבורך כאישה יהודיה.

מקווה הינו מאגר של מים, מקור מים טבעי, אשר אינם שאובים. המקווה נועד כדי להיטהר ממצבי טומאה שונים ויש אנשים הטובלים במקווה כחלק מטקס היטהרות רוחנית. מקורות המים הטבעיים בעולם כגון: הנהרות, האוקיינוסים והאגמים הינם מקוואות בצורתם הראשונית ביותר בשל היותם מים ממקור שמימי ולכן עלפי המסורת הם ניחנים בכוחות של טיהור. על המקווה להכיל לפחות 750  ליטרים של מי גשמים, שנאספו אל המקווה על פי סדרת הלכות המקובלות בדת.

ביהדות מסמל המקווה את קדושת המיניות האנושית, שכן הפעם הראשונה עבור האישה לטבילה במקווה היא לפני כניסתה לברית הנישואין. אישה יהודייה מצווה לטהר את עצמה לפני שהיא באה בברית הנישואין וטבילה במקווה הינה דרך שופעת אנרגיה רוחנית וקדושה איתה מתחילה הכלה חיים משותפים עם בחיר ליבה. באופן זה הכלה יכולה להתחבר למסורת שנמשכת כבר דורות רבים וכך היא מביאה את עצמה במגע עם הטוהר והקדושה ועם מקור החיים - בורא עולם. הטבילה במקווה היא דרך חשובה של קירוב הבורא אלינו וקבלת ברכתו לברית הנישואין שלנו.

הכלה טובלת במקווה בהתאם למחזור החודשי שלה, כדי למנוע מצב שבו לא תהיה טהורה במעמד טקס הנישואין ביום החתונה שלה.

לפני הטבילה במקווה על הכלה לעשות מקלחת יסודית ביותר, תוך קרצוף הגוף שלה שלא יישאר בה רבב ולו הקטן ביותר היכול לפסול את טבילתה.  על הכלה להיות מרוטה מכל שיערה מיותרת, מחוקה מכל פיסת איפור, חפופה לעומקי הקרקפת וגזוזת ציפורניים (בימינו המודרניים שבניית ציפורניים השתלטה על כל אצבעות בנות ישראל הטובות, יש היתר מיוחד לטבילה עם בנייה, כאשר את מנוטרלת לק ועמוסת מילוי שלא יהיה ולו החריץ הקטן בו יכול להיכנס חלילה לכלוך). לאחר בדיקה קפדנית ומעמיקה (על סף ביעור חמץ בגופך) תאשר הרבנית את היותך נקייה ותוכלי לטבול במקווה בהכוונה מלאה שלה בזמן הטבילה. כדאי להגיע למקווה כבר אחרי הקרצוף בבית, אף על פי שיש מקלחות במקווה, בבית הכי נוח להתעמק בעצמך. למקווה עצמו רצוי לקחת איתך מברשת שיער, חלוק מגבת, סט של לבנים חדשים ויפים ולבוש לבן ורך (רצוי סאטן) להשלמת התחושה הקדושה והטהורה שתעטוף אותך ברגע שתצאי מהמקווה.

כפי שנאמר בחדר הטבילה נמצאת איתך הרבנית כל הזמן ומדריכה אותך בנוגע לטבילה עצמה, בעקרון את יכולה גם להכניס איתך עוד אדם (אישה כמובן, רק נשים נכנסות למקווה) שיהיה נוכח איתך בזמן הטבילה. אני אישית ממליצה לך להיות לבד, זהו רגע מאוד אינטימי וקדוש עבורך בו (גם אם אינך בן אדם רוחני) את מתחברת לאני הפנימי שלך ולבורא עולם ולכל קדושת ברית הנישואין אליה את עושה את צעדייך, זהו הרגע שלך בו את צריכה להתייחד עם הווייתך הקיומית בלבד.

חוויה מצחיקה (אז זה לא היה מצחיק בכלל) שזכורה לי מהמקווה לפני החתונה שלי היא שקודם כל מאוד התרגשתי מהמעמד, האנרגיות שם היו מאוד מאוד חזקות עבורי ובאמת הרגשתי את הקדושה שאופפת אותי, זה היה רגע שמאוד רציתי להיות לבד לבד, אך אין מה לעשות חייב את הרבנית כדי להדריך אותך, בקיצור אני מתחילה את הטבילה, מלאה בהעצמה רוחנית וכינוס תוך תוכי והרבנית מסבירה לי תוך כדי כיצד עליי לטבול (שלוש פעמים כולל ראש) סיימתי את הטבילה והיא אמרה לי שכרגע זוהי שעת רצון (השמיים פתוחים לקבל את תפילותייך) ושכדאי שאנצל זמן זה לתפילותיי האישיות, האנרגיה הרוחנית שאפפה אותי התעצמה עוד יותר והתחלתי להתרכז ולהתפלל על כל שהיה חשוב לי ברגעים המרגשים הללו לפני שאני באה בברית הנישואין.  
 
תוך כדי מאמץ עילאי לריכוז ולזכור את כל התפילות החשובות לי אני שומעת את הרבנית בקולי קולות, ממש מכתיבה לי מה להגיד ומה להתפלל עליו ואני שבכל כוחי מנסה להתחבר לעצמי, מצאתי את עצמי חוזרת אחריה ולא מצליחה להשחיל מילה מכוונת מעומק ליבי. לאותם רגעים זה מאוד עצבן אותי כי זהו הרגע הפרטי שלי, אך בכל זאת לא מצאתי לנכון להעיר לה או לחלופין להטביע את קולה עמוק במקווה : )
אז מניסיון כדאי לך כלה טרייה לנצל את הרגע האינטימי הזה ולא לתת לאף אחד להפר את החיבור המתבקש הזה לעומקי נשמתך.
לאחר הטבילה המקווה בדרך כלל (תלוי בעדה ובמסורת הנהוגה בביתך) את יוצאת מהחדר ומקריאה בפני כל הנשים שבאו לחוות עימך רגע זה, ברכות ותפילות בין היתר על החתן, בעלך לעתיד. אצלנו נהוג לקחת סוכריות דרג'ה להכניס אותן לפה ולהעניק אותן כלאחר כבוד לרווקות שבחבורה למען ידבק אושרי באושרן וגם הן יזכו בקרוב להיות כלות. לקול צלילי מוזיקה ולולולולו של המבוגרות בחבורה, את מלווה עם מיטב העוגיות שקיימות ויוצאת עם החבורה לכיוון ביתך טהורה וקדושה ומוכנה לצעד החשוב בחייך.

יש שדואגים להפרדה מלאה מהחתן עד ליום החתונה ויש שממשיכים למסיבה רבת משתתפים ואלכוהול (כמו במקרה שלי) אבל במרחק נגיעה סביר כל הזמן מבחיר ליבך.
משם ועד לחופה הדרך קצרה מאוד ובמהירות הבזק את מוצאת את עצמך נשואה + שניים והשלישי בדרך והכל באהבה גדולה.

"קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה"

0 תגובות