אופנת חתונה - זו אומנות

אופנת חתונה זו אומנות

כשיורדים במדרגות לקומה התחתונה, שבה ממוקם הסטודיו של המעצבת אנה קייסר, ישר מבינים שהגעתם למקום רציני. אי אפשר להגיע לפה בטעות, במהלך שיטוט רגיל ברחבי העיר. אין פה ויטרינה צבעונית עמוסת בובות מולבשות, ואפילו אין פה שילוט זועק. רק כשהולכים בכוונה תחילה ברחוב איכילוב בפ"ת, מוצאים את בית מס' 18, רואים את השלט האלגנטי שמכווין לקומה -1 בבניין, רק אז מוצאים את הסטודיו המהודר של אנה קייסר.

הגעתי לחדר ההמתנה, שהוא עצמו כבר גרם לי להתפעלות. החדר חמים ונינוח, מוקף בויטראז'ים צבעוניים, ריהוט עתיק ויפה, וציורים על הקירות (אגב, גם הם פרי יצירתם של בעלת הבית). הכל מעוצב בגוונים חמים ועדינים, ומואר בנעימות. התיישבתי באחת הכורסאות והתחלתי לדפדף בקטלוגים של בית האופנה הזה. זהו תהליך ארוך , כיוון שישנם מאות דגמים- וכל אחד מהם יחיד ומיוחד, שונה מהשאר. כל דגם דורש התייחסות והתעמקות אליה הוא ראוי. בחלק שילובים מעניינים בין צבעים רכים לעזים. בדים חלקים ומנגד קישוטי תחרה, ריקמה וחרוזים. מחוכים שונים, קשירות מיוחדות, ומגוון פריטים אחרים שמדגישים את הקווים העדינים של הגוף הנשי. בכל שמלה מורגש הסטייל הנשי, אווריריות וקלילות שמזכירות שמלת נשף עשירה.
דלת הסטודיו נפתחת, ואנה החייכנית יוצאת ומזמינה אותי פנימה. לקחתי את כוס הקפה שמוקדם יותר הכינה לי אחת העובדות של אנה, והתיישבתי בנוחות מול אנה בציפייה לשיחה מעניינת איתה.

אנה מתחילה בלספר על עצמה. התחילה את דרכה כאמנית וציירת, כבר בצעירותה החלה להתעניין באופנה. עוד בבריה"מ סיימה את לימודיה בבית ספר לאומנות, קיבלה תואר שני בלימודי אופנה והחלה לעסוק בצורה מקצועית בתחום. ישר אחרי עלייתה לארץ לפני 18 שנה, פתחה סטודיו קטן לאופנה. ולפני 4 שנים הקימה את הסלון כלות המרהיב שאני יושב בו כרגע, מקור הגאווה שלה.


אנה- את אמנית ומעצבת. אלו הם הרי 2 מקצועות נפרדים. או שמא, 2 צדדים של אותו מטבע?

אופנה- זה מקצוע רציני, שדורש גם ידע נלמד, נסיון ויצירתיות. כדי לקרוא לעצמך אומן-מעצב צריך לשלוט בכל התחומים הללו. מהבסיס הזה כבר מתפתח עוד ועוד הכישרון של האמן.
הבנתי. אבל לעיתים קרובות אנו שומעים על זמרת או דוגמנית, שפותחת ליין אופנה משלה והופכת להיות מעצבת...

במקרה כזה מדובר אך ורק בלייבל, בשם שלהן שמתנוסס על הפריטים, ושמשפיע על המכירות שלהם. על הפריטים עצמם עומלים קשה שורה ארוכה של מעצבים ואנשי מקצוע למיניהם, שהם עצמם נשארים לרוב עלומי שם.

שמלה מתחילים ביצירת אווירה מסויימת?

ברור, כך מתחילים יחסים אישיים עם האדם. לעיתים הכרות ראשונית אורכת מעל לשעתיים, וזה מעולה. שיחה בין מעצב ללקוח דומה קצת לטיפול אצל פסיכולוג. אני מדברת הרבה, שואלת שאלות, משרטטת עשרות דוגמאות. קודם אני מנסה להבין את כל הרצונות, מבררת את הדרישות. הכל מתחיל מלהבין את הסגנון, הכיוון, הפרטים הקטנים, התוספות, מלראות תמונות בקטלוג או באינטרנט.
למשל אם כלה רוצה להראות מאוד סקסית בחתונה שלה, מה תציעי לה? שמלת מיני עם מחשוף מאוד עמוק?
סקסיות לאו דווקא מתבטאת בתצוגה אירוטית של כל חלקי הגוף. סקסיות זה מסתורין. יכול להיות אזור קטן מאוד שיהיה חשוף לעין, אבל עשוי בצורה נכונה שיגרום לכלה להיראות סקסית ביותר. לא חייבים להפשיט ולהציג את הכל.

קשה לעשות כל כך הרבה דגמים ושמלות, ולא לחזור על עצמך. איך את בכל זאת מצליחה?

צייר, אף פעם לא מצייר את אותה התמונה במדויק פעמיים. יש לו את הסטייל שלו, יש לו כיוונים משלו, דוגמאות מסויימות שחוזרות, אבל אף פעם זאת לא תהיה אותה תמונה במדויק. כיוון שגם אם הצייר כבר מוכר ומצליח, החוש הפנימי של ביקורת עצמית ושאיפה מתמדת להתעלות על עצמך, אף פעם לא יתנו לאמן לעצור ולהפסיק במקום שהוא הגיע אליו. היצירה הבאה, תמיד יותר טובה מהקודמת. יותר מזה, אופנה זה משהו מאוד משתנה ואנחנו תמיד עם היד על הדופק. אין אף קטלוג בתחומנו שאנחנו מפספסים. אנחנו מבקרים בתערוכות הכי עכשוויות. תמיד במעקב אחרי הבדים החדשים שיוצאים לשוק, צריך להכיר אותם ולהיתנסות בעבודה איתם. עוקבים תמיד אחרי הדבר הבא, מפי מעצבים עולמיים. אנחנו לא נרשה שכלות שלנו, לא יראו עפ"י צו האופנה האחרון.

ומה הם צוי האופנה האחרונים?
אתה שואל אותי שאלה, שלענות עליה ייקח לי כמה שעות טובות. או שמא אתה פשוט מנסה לבדוק אותי?
לא, לא, מה פתאום. אני ללא ספק כבר הבנתי שמולי אמנית מהרמה הגבוהה ביותר. ובכל זאת, אולי בכמה מילים?
על איזה אופנה אתה רוצה לדעת בדיוק? יש אופנה אירופאית, יש ישראלית, וגם בתוך האופנה הישראלית יש כיוונים מאוד ספציפיים, כמו למשל אופנה חרדית.