מידע על הטכניקות השונות בשאיבת שומן.
הטכניקה המסורתית: של שאיבת שומן הינה החדרת נוזל פיזיולוגי לתוך רקמת השומן, והחדרת צינורית (קנולה) מחוררת וקטומה בקצה האחד שלה, ומן הצד השני שלה מחוברת לצינור חלול המחובר למכונת שאיבה. בעזרת הקנולה, שאפשר להחליפה לגדלים שונים במהלך השאיבה, מתבצעת פעולת השאיבה. המנתח "בוצע" חתכים קטנים (עד לגודל של 1 ס"מ) חודר את העור אל שכבת השומן, ובעזרת תנועות בתוך הרקמה השומנית ובמקביל לגוף, "מטיילת" הקנולה המחוררת ושואבת אל בקבוקי שאיבה המחוברים למכונת השאיבה, את השומן המיותר.
שיטת השאיבה הזו היא הידועה ביותר, ובעלת ניסיון מצטבר רב ביותר. יתרונותיה הן בפשטותה, בנסיון הרב שנצבר בה ובציוד ניתוחי פשוט. חסרונה של השיטה היא במאמץ שמשקיע המנתח בזמן השאיבה.
טכניקת האולטרה סאונד – טכניקה דומה במהותה לקודמת. אלא שכאן, מחוברת הקנולה למקור גלי קול, המשודרים למרחק של שלושה מילימטרים בקצה הצינורית. האנרגיה המשודרת מפרקת את תאי השומן, משחררת את השומן עצמו שנשאב, לבקבוקים, מבלי לפגוע ברקמות אחרות.
אף כי אין אישור פוזיטיבי לשיטה, או איסור לגביה, מעט מאוד רופאים נוטים להשתמש בה, מאחר והועלו כנגדה טענות שתוצרי פירוק השומן שמיעוטם אינם נשאבים עד תום, עלולים ליצור רדיקלים חופשיים, ובטווח של שנים רבות להתגלות כמסרטנים.
יתרונות השיטה הן במאמץ הפיזי המופחת של המנתח. כמו כן, בשיטה זו רקמת החיבור והעור מתכווצים באופן הדוק יותר על גבי האזור המטופל, אם כי, לעתים נוצר נזק לעור עצמו בצורת כוויה עמוקה.
טכניקת הקנולה הרוטטת – זוהי השיטה החדשה ביותר, בה הצינורית רוטטת, וגורמת לשבירה מכנית של רקמת השומן. שיטה זו מאפשרת פיסול מדוייק ללא השקעת כוח פיזי של המנתח, ובכך מקטינה במעט את זמן הניתוח.
התייעצות ראשונה עם הרופא – מה כדאי לשאול?
לאחר ההסבר של הרופא – יש לברר את הנתונים הבאים:
· האם הוא מומחה לכירורגיה פלסטית ובעל רישוי לתחום זה ממשרד הבריאות? כדאי לבקש תעודה המעידה על כך , או את מס' המומחיות שלו. מומלץ גם לברר האם המנתח הוא חבר באיגוד לכירורגיה פלסטית, שמציב סטנדרטים של מצויינות והתמחות במקצוע.
· היכן למד את טכניקת שאיבת השומן? כמה שאיבות שומן כבר ביצע? היכן הוא מבצע את הפעולה?
· באיזו הרדמה הוא משתמש?
· אלו בדיקות יש לבצע לפני הניתוח?
· אלו תרופות תצטרך/י לאחר השאיבה? מתי תוכל/י לחזור לפעילות רגילה?