בשנים האחרונות, כך מסתבר, הולכים ומתרבים המקרים בהם זוגות שנישאו פונים לערכאות משפטיות, בתביעה להורות למי מבין ספקי השירות בחתונתם, לפצותם על אי עמידה בהסכם עימם, או לחילופין על הנזק שגרמו להם.
לא יוצאים פראיירים
בשנים האחרונות, כך מסתבר, הולכים ומתרבים המקרים בהם זוגות שנישאו פונים לערכאות משפטיות, בתביעה להורות למי מבין ספקי השירות בחתונתם, לפצותם על אי עמידה בהסכם עימם, או לחילופין על הנזק שגרמו להם.
אם בעבר הלא כל כך רחוק דיברו על התערבות משפטית ב-5% עד 10% מכלל החתונות המתקיימות בכל שנה, הרי שבשנים האחרונות רווחת הדעה שמדובר בלמעלה מ-20% מכלל החתונות בהן נדרשת התערבות משפטית.
"בעבר", אומרים המעורים בענף, "הזוגות נהגו להימנע מהגשת תביעות נגד ספקים, גם כיוון שלא היו בדיוק מודעים לזכויותיהם, אך בעיקר מכיוון שהעדיפו לנסות ולמחוק מזיכרונם של עגמת הנפש שהייתה להם במה שאמור היה להיות היום המאושר בחייהם ולהתחיל בפועל את חיי הנישואין. כיום המצב שונה בתכלית השינוי. קיימת מודעות גדולה בנושא והזוגות הצעירים לא מוכנים לוותר – ובצדק רב מבחינתם".
עיון בכמה וכמה מתביעות שהגישו זוגות שנישאו כנגד ספקי שירות בחתונה, מגלה כי ברוב המקרים הם גם זכו להבנה מצד בית המשפט. כמו לדוגמא במקרה של זוג צעיר, שתבע – בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון – את חברת התקליטים עימה סיכמו על אספקת שרותי די. ג'י לחתונתם
החתן והכלה, כך על פי טענתם סיכמו עם חברת תקליטנים, כי לאירוע יגיע תקליטן מסוים, אולם בפועל הגיע תקליטן אחר. לדבריהם, הדבר גרם להם לזעזוע ולעוגמת נפש גדולה ומדובר בהפרת חוזה על כל המשתמע מכך. מנגד טענה חברת התקליטים כי לא הבטיחה לבני הזוג תקליטן מסוים, וכי התקליטן שהגיע היה מצוין.
השופט אילן בן-דור קיבל את גרסת החתן והכלה וקבע, כי קיבלת את טענתם שזהות התקליטן אכן הייתה חשובה להם. "שוכנעתי שלזהותו התקליטן נודעה חשיבות בעיני הכלה והחתן", כתב, "ואי התייצבותו גרמה הפתעה ואכזבה שגרמה לכך שהכלה תפרוץ בבכי, חל עיכוב באירוע של כמעט 45 דקות".
לפיכך, פסק כי אי הגעת התקליטן מהווה הפרת חוזה, על אף שהתקליטן שהגיע לבסוף עשה עבודה מקצועית וטובה.
לעניין הפיצוי קבע השופט, כי אמנם לא הוכח נזק כספי, אולם הוכח שבאירוע נגרם עיכוב וכן נגרמה עוגמת נפש גדולה לזוג, בעיקר לאור רגישותו של אירוע החתונה. לאור זאת קבע, כי החברה תשלם לזוג פיצויים של 1,500 שקל, וכן 400 שקל הוצאות משפט.
במקרה אחר תבעו בני זוג חברת קייטרינג, עימה סיכמו – כך בכתב התביעה - על אספקת שירותים איכותיים ברמה גבוהה, בתמורה ל- 69,692 שקל. התובעים טענו, כי סוכם בינם לבין החברה, כי היא תגיש בחתונה יין איכותי, תספק סידורי פרחים ותגיש קינוחים אישית לשולחנות, ולאחר מכן במזנון. התובעים טענו, כי הדגישו בפני נציגי החברה, כי מבחינתם ישנה חשיבות גבוהה לכמות האוכל כך שאורחיהם יוכלו לאכול ככל שיחפצו, ממגוון המנות.
בכתב התביעה טענו השניים, כי החברה הפרה את כל התחייבויותיה, נהגה עם אורחיהם בקמצנות ובצמצום וגרמה להם עצמם בושה גדולה ומפח נפש. כך, למשל, החברה לא הניחה בקבוקי יין כמוסכם על השולחנות, ואף כאשר התבקש מנהל האירוע מפורשות להגיש יין למספר שולחנות, הוא סירב. התובעים העריכו את נזקיהם ב-15,061.50 שקל.
חברת הקייטרינג הכחישה את כל טענות התובעים, וטענה כי מילאה אחר כל התחייבויותיה בהסכם. לטענתה, התובעים מייחסים חשיבות יתר לסוג היין, ואף לא הוסכם בהסכם על הגשת יין לשולחנות. עוד טענה החברה, כי תיאור סירובו של מנהל האירוע להגיש יין הוא פרי דמיונו של התובע.
בפסק הדין שנתן השופט אלון אינפלד מביהמ"ש לתביעות קטנות בקרית גת, הוא פסק כי חברת הקייטרינג תשלם לתובעים 15,062 שקל, ועוד 1,500 שקל, בגין הוצאות משפט.
במקרה אחר תבעו חתן וכלה סטודיו לצילום, שלדבריהם לא עמד בהתחייבות עימם. בתביעה שהגישו הזוג הצעיר לבית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים, הם טענו כי לחתונה הגיעה צלמת חלופית - לאחר שהחופה כבר החלה. בנוסף, טען החתן והכלה, הם קיבלו לידיהם רק חלק מהתמונות וכן לא קיבלו את התשלילים.
השופטת מלכה אביב דחתה את טענות נציג הסטודיו ופסקה כי על הסטודיו לפצות את התובעים בסך כולל של 18,000 שקל.
במקרה אחר תבעו כלה ואימה מספרה על כך שלא הצליחו להגיע הזמן לחתונה, כיוון שמעצב השיער לא עמד בלוח הזמנים שנקבע. לדברי התובעות, ביום החתונה, הן הגיעו למספרה בשעות הבוקר. לטענתן, הובטח להן כי עיצוב השיער והאיפור לכלה יסתיימו עד 17:30,